Draft of a letter published in Igros
/4
הטעם בזה הוא משום חינוך, ובחינוך משותפים האב, שהוא מחויב לחנך, והקטן שהוא המתחנך, אבל אין זה ענין להתיר עי"ז לזר שאין חינוכו עליו להוציא ש"ש ולכן אין לחלק בזה בין בזמן שהקטן מתחנך או לא, וכיון שהותר הותר גם לאב. כן אפ"ל ודוחק קצת.
ט) אם נותנים לקטן להחזיק ס"ת אחר הגבה וכיו"ב?
כן ראיתי נוהגים באין מוחה ומפריע.
י) אם יש חילוק באמירת יגמה"ר ביחיד בין תפלת שחרית, מנחה, או סליחות?
לא ראיתי ולא שמעתי מעודי שום חילוק, ונפסק הדין סתם בשו"ע סתקס"ה ס"ה. - וסידור תהלת השם השלם הוא פוטוגראפיה מסידור שקדמו, ולא הספיק הזמן להגיהו כדבעי.
יא) אמירת ח"ק שאחר קרה"ת במנחת שבת, מתי יתחילו?
עיין בשער הכולל פכ"ט. אבל מנהגנו ע"פ הוראת כ"ק מו"ח אדמו"ר להתחיל לומר ח"ק קודם וקרוב לסוף הגלילה, ולמהר בהגלילה ואמירת יהללו באופן שיסיימו הח"ק אחר הכניסה, ועכ"פ להסמיכו לתפלה בכל האפשרי.
יב) נתקבלה עתה הפוטו ששלח בשביל ס' התמונות להיות לזכרון בהיכל כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א, ולהעיר ממש"כ אדה"ז באגה"ק סכ"א בענין הזריזות, ולדייק בל': בזריזות (וישכם אברהם) - נפלאה (י"ל דמרמז ע"ז מה שבעצמו חבש חמורו) - להראות - (גם לאחרים למען יראו וילמדו, ראה במאמר י"ב תמוז דעבודת הבע"ת הוא עם אחרים, וי"ל דאברהם בענין העקדה הוא עבודה היפך מהותו, עתה ידעתי כי ירא גו', דזהו החילוק דבע"ת וצד"ג) - שמחתו וחפצו - (פני' הרצון תענוג, וראה בסוף המשך חה"פ תש"ט בענין שמחה ועונג).
יג) בטח ידוע לו מרצון כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א לקבל ולרשום סיפורי זקני החסידים ותולדות ימי חייהם, ומהראוי שירשום ימי חיי אביו וכיו"ב, ולשלוח למערכת אוצר החסידים לאוסף הזכרונות וכן לעורר את המושפעים מאתו עד"ז.
בטח יאשר קבלת מכתבי זה.
בפ"ש כל החבורה תחי'.
Posts
